אוניברסיטת חיפה נוסדה בשנת 1972 וייעודה המרכזי הוא לקיים מחקר והוראה אקדמית מצטיינים. אנחנו, באוניברסיטת חיפה, מאמינים שפריצות דרך מדעיות, מחייבות שבירה של הכללים הקיימים ונסמכות על חשיבה יצירתית וביקורתית. אוניברסיטת חיפה משקיעה משאבים עצומים במחקר חוצה תחומים ודיסציפלינות ויוצרת אגב כך "ענני" ידע חדשים, התואמים את הסביבה הדינאמית של המאה ה-21.
אוניברסיטת חיפה משלבת מחקר אקדמי מצטיין, סגל מרצים מוביל שנמצא בחזית המחקר העולמי והוראה ששמה את הסטודנטים במרכז. כאן תוכלו לבחור באחד מעשרות החוגים ומסלולי הלימוד הייחודים, שיאפשרו לכם להשתלב בקלות בשוק העבודה וכל זה בנוף המדהים ביותר בישראל. עם שפע של פעילות חברתית וסטודנטיאלית – מסיבות, הופעות, פעילויות ספורט, מעונות סטודנטים ועוד, אוניברסיטת חיפה היא המקום בשבילכם.
אנייה לטיפול ואחסון של גז וקונדנסט (FSPO) במרחק של כ-40 ק"מ מחופי ישראל מהווה את המענה המיטבי אל מול הסיכון של איומים ביטחוניים, תוך שיקלול מגוון רחב של גורמים בהם מאפייני תשתיות האנרגיה, סוגי האיומים השונים, יכולת ההגנה, וחומרת הנזק האפשרי בהינתן פגיעה – כך עולה מעבודת מחקר מקיפה שנערכה במרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית של האוניברסיטה. המחקר הוזמן על ידי המועצה המקומית זיכרון יעקב. "בהתבסס על תפיסת ההגנה הנוכחית, ניתן להגיד כי באופן כללי קל יותר להגן על מתקנים שקרובים לחוף מאשר על מתקנים מרוחקים מפני איומים ביטחוניים. עם-זאת, בעת גיבוש מדיניות למיקום תשתיות אנרגיה ימיות יש להביא בחשבון גורמים רבים נוספים כדוגמת שימוש ביכולות הגנה רכות שבאפשרותן לצמצם ואף למנוע את הפגיעה בתשתיות אלו, את תוחלת הנזק במקרה והאיום התממש, וכן את היכולת לחזור ולתפקד מהר ככל הניתן - ובכך לשמר את הביטחון האנרגטי של ישראל. בהתאם, חיוני כי מדינת ישראל תפתח אסטרטגיה ימית כוללת הנשענת על ראיה רב-תחומית וארוכת טווח. למעשה, אחת המטרות המרכזיות שלנו במרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית היא לייצר את התשתית המדעית הנדרשת ולהוות גוף ידע לפיתוח אסטרטגיה שכזו", אמר ניר זרחי, שערך את המחקר.
נכון להיום, מתקני הטיפול וההפקה של גז וקונדנסט, שאמורים להגיע ממאגר לוויתן שממוקם במרחק של כ-120 ק"מ מול חופי ישראל, מתוכננים להיות מוקמים בסמוך לחוף דור ובטווח של כעשרה ק"מ. הגז והקונדנסט שיופקו מתוכננים להיות מועברים אל היבשה באמצעות צינורות, ומשם להתחבר למערכות ההולכה השונות. אל מול כוונה זו החל מאבק של תושבי האזור, שטוענים שהקמה של מתקנים שכאלה בקרבת החוף עלולה להוביל לפגיעה חמורה בבריאות הציבור. כחלק מהטעונים לקביעת המיקום הנוכחי למתקני הטיפול וההפקה עלה גם ההיבט הביטחוני – בהקשר של היכולת להגן על המתקנים מפני פיגועי טרור, טילים ממדינת וארגוני אויב וכד'.
המחקר הנוכחי התבסס על שיטה סדורה לבחינת פגיעותם של מתקנים חיוניים, אשר פותחה במכון המחקר Sandia, תוך שילוב של כלים מדעיים מעולם חקר הביצועים הצבאי וכלי מדיניות. במהלך המחקר נבחנו עולמות תוכן רבים, כדוגמת מרכיבי חוסן, היבטים טכנולוגים, מאפייני הסביבה הימית, המעטפת המשפטית-מבצעית ועוד.
בשיטה שגובשה תופעלו ארבע חלופות אפשריות: א. המצב הקיים כיום, שבו המתקנים מוקמים בקרבת החוף; ב. המצב הקיים כיום, בתוספת אנייה הנמצאת בקרבת אסדה ומשמשת "מיכל" לאפסון הקונדנסט המופק בתהליך; ג. התבססות על אניות לטיפול, הפקה ואפסון (FSPO) שממוקמת במרחק של כ-40 ק"מ מהחוף, בשטח שנקרה המים הסמוכים של ישראל; ד. והתבססות על FSPO שמצוי בסמוך למאגר עצמו (במקרה של מאגר לוויתן בטווח של כ-120 ק"מ מישראל).
לגבי כל חלופה שכזו נבחנו אירועים שיכולים לגרום לנזק או כשל בתשתית עצמה – בשלב זה ללא קשר לאיום בטחוני כזה או אחר (למשל התפתחות של חור בדופן ה FPSO). לאחר מכן, נסקרו האיומים השונים בזירה ומוצו מתוך כך האיומים העיקריים – החל מ"אנייה דורסת", המשך בסירות נפץ, דרך מטוסים קלים ממולכדים שעשויים להתרסק על התשתיות וכלה בטילים שיכולים להישלח לעבר המתקנים. בהמשך נבחנו יכולות ההגנה השונות כנגן מכלול איומים. לבסוף, נבדק מה תהייה חומרת הנזק, במידה ואירוע שכזה יתקיים. מתוך כך חושב הסיכון הכולל. חומרת הנזק נבדקה על פי פרמטרים של פגיעה סביבתית, פגיעה בחיי אדם ובבריאות הציבור, פגיעה בביטחון האנרגטי, ופגיעה כלכלית. זאת ועוד, המחקר אף בחן את ההשפעה האפשרית על מתקנים חיוניים נוספים (לדוגמת מתקני התפלה או תחנות כוח הממוקמות סמוך לחוף).
מניתוח החלופות עלה כי החלופה שמספקת את המענה המיטבי מבחינה ביטחונית כוללת הינה טיפול בגז ובקונדנסט בקצה גבול המים הסמוכים, כ-40 ק"מ מחופי ישראל. לדבריו של החוקר זרחי, מספר גורמים מרכזיים תרמו לכך שחלופה זו התבררה כמתאימה ביותר. גורם מרכזי אחד הוא "הגנה רכה". "אל מול תפיסת ההגנה הנוכחית של חיל הים, אשר מתבססת בעיקרה על הגנה פיזית, המחקר אף בחן אפשרויות לשימוש באמצעי הגנה רכים וכלי מדיניות. כך לדוגמה, שימוש במכשירים גיאו-פוליטיים עשויים לצמצם את הסיכוי לפגיעה במתקני האנרגיה. כך לדוגמה, שפך קונדנסט ממתקן צפוני שממוקם במרחק של 40 ק"מ מהחוף תוביל בסבירות גבוהה את מרבית השפך לחופי לבנון, סוריה וטורקיה. מצב שכזה עשוי להוות גורם מרתיע לפגיעה במתקנים. כלי נוסף נעוץ ביכולות טכנולוגיות של ה-FSPO. אניות אלו מאפשרות להתנתק ולשוט ממאגר הגז תוך פרק זמן קצר מאוד, כך שבעת התפתחותם של מצבי חירום ומתיחות ניתן לנתק את האנייה על מתקני הטיפול והאפסון שבה ולהתפנות מהאזור. בנוסף, במקרה של FSPO שנפגע ויצא מכלל פעולה, ניתן בהינתן היערכות מקדימה להחליפו במתקן חדש תוך פרק זמן קצר יחסית. בכך למעשה ניתן לצמצם את הפגיעה במשק האנרגיה הישראלי באופן משמעותי", הוא אמר.
ראש מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית תא"ל (מיל) פרופ' שאול חורב הוסיף כי החלטה עקרונית כזו, להקים את מתקני הטיפול בגז וקונדנסט במרחק של כ-40 ק"מ מהחוף חייבת להיות חלק מתפיסה אסטרטגית ימית כוללת של ישראל. "על פי החוק שכבר אושר ועדיין לא נכנס לתוקף, ישראל מרחיבה את פעולות השיטור והאכיפה שלה לשטח המים הסמוכים, של עד כ-40 ק"מ מישראל. ברגע שמקבלים החלטה אסטרטגית, אפשר להקים מספר מתקנים ימיים בשטח הזה ואז גם לדאוג להגנה מסיבית עליהם וגם לדעת להשתמש בכלי ההגנה הרכים. החלטה כזו יכולה לפנות שטחים גדולים על החוף ומול החוף – ובשטחים הללו אפשר להקים מתקני אנרגיה ירוקים. ההחלטות כיום ביחס למיקום תשתיות האנרגיה הימיות אינן נשענות על מדיניות ימית רב-תחומית, כוללת וארוכת טווח כפי שמרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית טוען מזה זמן רב , אלא נסמכות על מערכות שיקולים מוגבלות המופעלת אד הוק. כך למשל, אל מול ההחלטה להקים מתקני טיפול במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף במקרה של לוויתן, במקרה של מאגר תנין-כריש ההחלטה היא להשתמש באניית FSPO במרחק של כ-75 ק"מ מהחוף, בסמוך ללבנון. אלה החלטות שצריכות להביט 20 או 30 שנים אל העתיד – ולא רק לכאן ולעכשיו", הוא סיכם
