חופיה הדרומיים של ישראל הם אזור איסוף עבור פסולת צפה בכלל ופסולת פלסטיק בפרט המגיעים מחופי ישראל ומחופי המדינות השכנות מדרום, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטה בשיתוף המרכז האקדמי רופין ועמותת אקו-אושן. "מצאנו שבחופים הדרומיים, זרמי החוף מוציאים פסולת רבה יותר מאשר החופים הצפוניים. אם משליכים פסולת לדוגמא מרצועת עזה או מצרים, הרבה ממנה תגיע לארץ, בעיקר לחופים של דרום ומרכז הארץ וזאת כתוצאה מזרמים הנעים לאורך החוף, אמרה הדוקטורנטית גליה פסטרנק מהאוניברסיטה, מעורכות המחקר.
פלסטיק בים מהווה בעיה הולכת וגדלה ואף הוגדר במפגש פסגה של האו"ם שהתקיים בתחילת השנה כשווה לבעיית ההתחממות הגלובלית. על פי ההערכות, כ-8% מכ-322 מיליון הטון פלסטיק שמיוצרים בשנה מגיעים לים ובשנת 2050, משקל הפלסטיק בים יהיה גדול ממשקל הדגים בים. כמו כל דבר בים, גם הפלסטיק תלוי בזרמים וברוחות, כך שפסולת שנזרקת במדינה אחת, יכולה להגיע ולזהם מדינה אחרת. אלא שעד כה לא נערכו מחקרים שבדקו את השפעת הזרמים על פסולת מוצקה בחופי ישראל וסביבתה. במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת הסביבתי Waste Management בקשו החוקרים, הדוקטורנטית גליה פסטרנק, פרופסור אהוד שפניר מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטה, ד"ר דב צביאלי מבית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין, ד"ר אסף אריאל מעמותת אקו-אושן וד"ר כריסטין ריביק מאוניברסיטת וויסקונסין שבארה"ב, למצוא כיצד משפיע הזרם החופי על פיזור הפסולת הימית באזורנו.
לשם כך, פוזרו בדצמבר 2014, באמצעות ספינת המחקר של עמותת אקו-אושן, 300 מאות בקבוקי פלסטיק אטומים: בעכו צפון, חוף שקמונה (חיפה), חוף פולג, פלמחים, ניצנים וזיקים. הבקבוקים הושלכו בים במרחקים של עשרות עד מספר קילומטרים מהחוף . בכל בקבוק הוכנס מכתב ממוספר ובו הסבר קצר על מטרת המחקר ופניה למוצא הבקבוק לדווח על מציאת הבקבוק. החוקרים התחייבו לאסוף מהחופים 3 בקבוקים על כל אחד שלא יוחזר אליהם.
מתוצאות המחקר עולה כי 37% אחוז (111 בקבוקים) מסך הבקבוקים שפוזרו בים נמצאו בחופים שונים בארץ וכן בקפריסין, טורקיה ויוון. מבט על הבקבוקים שנמצאו בארץ הראה כי בעוד שכל הבקבוקים שפוזרו בצפון לא נמצאו בארץ, כ-56% מהבקבוקים שפוזרו בחופים הדרומיים שנמצאו בישראל נמצאו בחופים אלה. לדבריה של פסטרנק, ממצאים אלה עזרו להם להבין את השפעת הגלים והזרמים במים הרדודים על הפלסטיק הימי, ואיך הם גורמים לפיזורו בחופי ישראל. משמעותם היא שמשטר הזרמים גורם לחופיה הדרומיים של ישראל להוות אזור שמרכז פסולת פלסטיק רבה שמושלכת בישראל, אבל גם מהחופים הסמוכים ברצועת עזה ומצרים.
היא הוסיפה כי חלק גדול מפסולת הפלסטיק בים היא כזו שאנשים משאירים בחוף – שקיות פלסטיק, בקבוקי שתיה, ובעיקר פלסטיק חד פעמי וכד' – כך שהמשמעות של המחקר היא שפסולת כזו שנשארת בחופים שלנו יכולה להגיע לכל מקום באגן המזרחי של הים התיכון, ופסולת מהחופים של שכנותינו גם מגיעה אלינו. "הפתרונות חייבים להיות שילוב פעולות ברמה הארצית והמקומית. החל מחקיקה ארצית, למשל לצמצום שיווק כלים חד פעמיים ואיסור הכנסת כלי פלסטיק חד פעמיים לחוף וכלה בשיתוף פעולה אזורי, של כל המדינות השכנות, כדי להתמודד עם הבעיה ההולכת וגוברת של פסולת ימית", סיכמו החוקרים