חלה הרעה בעמדות הציבור הערבי והיהודי כלפי חיים בדו-קיום, אך תשתית היחסים עודנה חזקה

 

indexהחרפה ביחסי יהודים-ערבים בישראל, כך עולה מהמדד שעורך פרופ' סמי סמוחה מהאוניברסיטה זה למעלה מ-40 שנה. למעלה ממחצית מערביי ישראל ב-2017 אינם משלימים עם כך שישראל תהייה מדינה בעלת רוב יהודי ואינם מכירים בה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ירידה משמעותית לעומת נתוני 2015. אצל היהודים נרשמה ירידה בנכונות לגור ליד שכן ערבי, לאפשר לילדיהם ללמוד בבית הספר יחד עם תלמידים ערבים או להיכנס ליישוב ערבי. ועדיין, רוב ערביי ישראל חושבים שישראל היא מדינה שטוב לחיות בה ורוב היהודים מוכנים לנקוט צעדים שיגבירו את השיוויון כל עוד אינם פוגעים בצביונה היהודי של ישראל. "יש החרפה חדה בשנתיים האחרונות ביחסים שבין יהודים וערבים בישראל, אלא שהחרפה זו אינה מבטאת 'שבירת כלים'. רוב היהודים ורוב הערבים בישראל מאמינים בחברה משותפת", אמר פרופ' סמוחה.

סקרי המדד השנתי על יחסי ערבים-יהודים בישראל נערכים החל משנת 1976. בסקר הנוכחי, שנערך בחודשים מאי-אוגוסט 2017, השתתפו 700 ערבים ו-700 יהודים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת של כל קבוצה.

מנתוני המדד לשנת 2017 עולה כי חלה הדרדרות בלגיטימיות של היהודים והמדינה בעיני הערבים ולגיטימיות האזרחים הערבים בעיני היהודים. כך, בשנת 2015 הכירו 65.8% מהערבים בזכות הקיום של ישראל לעומת 58.7% בשנת 2017. כמו כן, ההכרה בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ירדה מ-53.6% ל-49.1% בשנים אלה והכרה של היותה מדינה השומרת על רוב יהודי (כלומר, מדינה ציונית) פחתה מ-42.7% ל-36.2%. הירידה החדה ביותר התרחשה בשיעור ההשלמה של הערבים עם אופייה של המדינה: מ-60.3% ב-2015 שהסכימו עם כך שישראל תהייה מדינה בעלת רוב יהודי ל-44.6% ב-2017, מ-39.0% ל-25.2% עם חוק השבות הנהוג בה, מ-63.4% ל-49.7% עם היות העברית השפה השלטת בה, מ-56.2% ל-45.6% עם התרבות העברית-ישראלית הייחודית שלה, ומ-60.7% ל-46.0% עם יום השבת כיום המנוחה שבה.

יחד עם זאת, אמר פרופ' סמוחה, עדיין 61.9% מהערבים ב-2017 (64.0% ב-2015) חושבים שישראל היא מקום טוב לחיות בו ו-60.0% (58.8% ב-2015) מעדיפים לחיות במדינת ישראל מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. כמו כן, 77.4% (עלייה מ-72.2% ב-2015) אינם מוכנים לעבור למדינה פלסטינית כאשר תקום ו-55.8% (ירידה מ-64.2%) גם מרגישים כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואת אי-היציבות בעולם הערבי מאז התחלת האביב הערבי ב-2011, הם מרגישים שטוב שהם חיים בישראל".

פרופ' סמוחה מצא בקרב היהודים ירידה מקבילה בלגיטימיות המיעוט הערבי. שיעור היהודים המכירים בזכות הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות ירד מ-79.7% ב-2015 ל-73.8% ב-2017, שיעור המסכימים עם מעמד הערבים כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות במדינה יהודית ודמוקרטית ירד מ-74.9% ל-68.1%, ושיעור היהודים המקבלים את הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית ירד מ-69.5% ל-61.1%. אשר לחוק הלאום, 67.3% ב-2017 (67.3% ב-2015) מהיהודים הסכימו ש"דרוש חוק שיקבע כי דמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם איננה פוגעת במדינה יהודית". תומכים בחקיקת חוק לאום הם 82.5% מנשאלים שהגדירו את עצמם ימין, 79.9% ימין מתון, 67.2% מרכז, 45.1% שמאל מתון ו-21.1% שמאל. "נראה שרוב הציבור היהודי, חוץ ממיעוט קטן המשייך את עצמו לשמאל, תומך בחוק לאום חדש שמכפיף את הדמוקרטיה לאופייה היהודי של המדינה ובכך מרע את מעמד המיעוט הערבי", הסביר פרופ' סמוחה

למרות ההרעה הזו בעמדות היהודים, מדגיש פרופ' סמוחה, עדיין יש רוב גדול מהם המקבלים את הערבים כמיעוט בעל זכויות מלאות וכחלק בלתי-נפרד מהחברה הישראלית. כך, למשל, 60.7% מהיהודים ב-2017 מסכימים עם החלטת הממשלה מסוף 2015 לבצע תכנית חומש גדולה בהיקף של 15-10 מיליארד ₪ לפיתוח המגזר הערבי.

ההשוואה בין 2015 ל-2017 מצביעה על פחות נכונות לחיים משותפים. 66.0% ב-2015 ו-63.1% ב-2017 מהערבים ו-58.9% ו-52.4% מהיהודים הסכימו ש"טוב שהאזרחים הערבים והיהודים יחיו תמיד יחד בישראל". חלה ירידה מ-57.5% ל-51.6% בנכונות היהודים לתת לילדים ערבים ללמוד בבתי ספר שילדיהם לומדים בהם. אחוז היהודים המדווחים על הימנעות מכניסה ליישובים ערביים בישראל, כנראה בשל תערובת של ניכור, פחד והחרמה, עלה מ-59.3% ל-63.7%. כמו כן יהודים דוחים יותר את הערבים כשכנים (עלייה מ-41.0% ל-48.0%) וכממונים עליהם בעבודה (מ-29.0% ל-39.8%). לדבריו של פרופ' סמוחה, למרות ההרעה בנכונות לשילוב, הנתונים הללו מראים על פתיחות גדולה הן של הערבים והן של היהודים לקיום יחסים בחברה הישראלית השסועה לעומק. הוא מסביר את ההרעה בעמדות הערבים והיהודים בפעולות ממשלת הימין לצמצום הדמוקרטיה ומאבק הערבים, אינתיפאדת הצעירים הפלסטינים, העדר משא ומתן בין ישראל והפלסטינים והעדר מודעות לפי שעה להשקעות המדינה במגזר הערבי.

"למרות השסע העמוק בין ערבים ליהודים ומגמת ההחרפה בעמדות הערבים לאורך זמן והחרפה בעמדות היהודים בשנים האחרונות, סקרי העמדות מאז 1976 מצביעים על המשך קיומה של תשתית איתנה לדו-קיום ערבי-יהודי בישראל. רוב הערבים ורוב היהודים מאמינים בחברה משותפת, מקבלים את המדינה בתחום הקו הירוק כמסגרת שבה יתקיימו היחסים ביניהם, חשים שישראל היא מקום טוב לחיות בו, מחויבים לדמוקרטיה כמנגנון להסדרת היחסים ביניהם ומסכימים ששוויון אזרחי הוא הבסיס לדו-קיום ויעד ממלכתי חשוב. אף צד איננו רוצה לשבור את הכלים. המיעוט הערבי ממשיך לקשור את גורלו למדינת ישראל ונאבק לשיפור מעמדו בה. אין הוא מנתק את עצמו ממנה ומהרוב היהודי. אין הוא מעדיף הווייה פלסטינית על הווייה ישראלית ולא נסחף להפרות חוק וסדר המוניות. גם ליהודים ולמדינה אין עניין לגרום למשבר עם המיעוט הערבי ומבינים שהוא שונה מהפלסטינים תחת הכיבוש, יישאר תמיד כחלק מאוכלוסיית המדינה ואין מנוס אלא להסתדר אתו", סיכם פרופ' סמוחה.

 

 

לוגו אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה
כתובת: שד' אבא חושי 199
הר הכרמל, חיפה

מיקוד: 3498838
טלפון: 04-8240111

איך להגיע לאוניברסיטה

אייקון קישור וויז

מפת הקמפוס
מפת האוניברסיטה

מפת האוניברסיטה להורדה (PDF)

אייקון פייסבוק 
אייקון טוויטר 
אייקון יו טיוב 
אייקון אינסטגרם 

 

 

 

תכני האתר מפורסמים בשפות עברית, אנגלית וערבית. במקרה של מחלוקת בין הגרסאות, הגרסה העברית תהיה הקובעת.

© 2017 כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת חיפה | בוצע באגף מחשוב ומערכות מידע ובסיוע
winweb
קידום אתרים:
שמול

באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגר התמונות Thinkstockphotos

 

 

‏‏‎