אספרג החורש הוא מטפס נפוץ בחורש הנאחז בצמחים אחרים באמצעות פיתול הנצרים סביב גבעולי הצמחים השכנים. הצמח חסר עלים והמחטים הדוקרניות הן בעצם גבעולים מקוצרים דמויי קוצים הנתפסים בצמחים אחרים.
האספרג הוא בין הצמחים הראשונים המופיע מעל לקרקע לאחר שריפה. מתוך קני שורש אוגרי המזון, צומחים תוך שבועות ספורים גבעולים באורך של כמה מטרים המתפתלים על הקרקע.
מהירות צמיחתו המפתיעה של הצמח זיכתה אותו בשם הערבי "ג'רבוע", שמשמעו ירבוע - אותו מכרסם קופצני ומהיר תנועה. אומר הפתגם הערבי: "האספרגוס מוביל לאחיו" והכוונה היא שאם יש נצר אחד ודאי יימצאו רבים, מאחר וזה אופן צמיחתו של מין זה. הנמשל הוא שאם תפסת גנב אחד כדאי שתתפוס גם את חבריו לפשע.
הגבעולים הצעירים והרכים טעימים למאכל, גבעולים מבוגרים יותר עדיף לבשל תוך החלפת המים או לטגן להפגת המרירות. האספרג התרבותי טופח על ידי האדם לייצר נצרים קצרים ועסיסיים הנאכלים כירק רב יוקרה. טעמם של הנצרים הרכים נחשב כמשובח ביותר. כך נהוג, בשוק של שכם, לשבח את טעמו של הצנון ואומרים עליו "הצנון כמו אספרגוס".
פירות האספרג מבשילים ומשחירים באביב, והם אהובים על הציפורים. נמצא שזרעים העוברים את מערכת העיכול ה"ציפורית" לא נפגעים, אך נביטתם אינה משתפרת, זאת בניגוד לעומת צמחי חורש אחרים שפירותיהם הבשרניים מופצים על ידי ציפורים.
טקסט: פרופ' אמוץ דפני
צילום: נעם עביצל