אוניברסיטת חיפה נוסדה בשנת 1972 וייעודה המרכזי הוא לקיים מחקר והוראה אקדמית מצטיינים. אנחנו, באוניברסיטת חיפה, מאמינים שפריצות דרך מדעיות, מחייבות שבירה של הכללים הקיימים ונסמכות על חשיבה יצירתית וביקורתית. אוניברסיטת חיפה משקיעה משאבים עצומים במחקר חוצה תחומים ודיסציפלינות ויוצרת אגב כך "ענני" ידע חדשים, התואמים את הסביבה הדינאמית של המאה ה-21.
אוניברסיטת חיפה משלבת מחקר אקדמי מצטיין, סגל מרצים מוביל שנמצא בחזית המחקר העולמי והוראה ששמה את הסטודנטים במרכז. כאן תוכלו לבחור באחד מעשרות החוגים ומסלולי הלימוד הייחודים, שיאפשרו לכם להשתלב בקלות בשוק העבודה וכל זה בנוף המדהים ביותר בישראל. עם שפע של פעילות חברתית וסטודנטיאלית – מסיבות, הופעות, פעילויות ספורט, מעונות סטודנטים ועוד, אוניברסיטת חיפה היא המקום בשבילכם.
חושבים שהוספת סמיילי להתכתבויות בדוא"ל בסביבת עבודה יכולה לעזור לכם ביצירת רושם ראשוני חיובי? מחקר חדש מצא כי הסמיילי לא נתפס כחיוך ואף יש לו השפעה שלילית על יצירת רושם ראשוני בהתכתבויות רשמיות בדוא"ל בנושאי עבודה. "בעוד שחיוך משפיע בצורה חיובית על יצירת הרושם הראשוני, הוספת סמיילי יכולה לפגוע באדם ששלח את הדוא"ל והוסיף סמיילי", אמר ד"ר אריק חשין מהחוג לשירותי אנוש, מעורכי המחקר.
בשנים האחרונות פגישות עבודה שהתקיימו במשרדים הוחלפו בהתכתבויות באמצעות הדואר האלקטרוני ובאינטראקציה של טקסטים אונליין. בסוג תקשורת זה, לא ניתן לראות הבעות פנים ולכן במקרים רבים אנשים מנסים ליצור רושם ראשוני חיובי באמצעים שונים כמו אימוג'ים, כאשר השכיח שבהם הוא הסמיילי.
במחקר הנוכחי שהתפרסם בכתב העת Social Psychological and Personality Science ביקשו החוקרים ד"ר חשין מהחוג לשירותי אנוש, ד"ר אלה גליקסון מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון ופרופ' חרבן ואן קלף מאוניברסיטת אמסטרדם, לבדוק בסדרה של 4 ניסויים את ההשפעה של שימוש בסמיילי ביצירת רושם ראשוני. 549 המשתתפים - מ-29 מדינות שונות – התבקשו לקרוא דוא"ל בענייני עבודתם מאדם שהם אינם מכירים ולאחר מכן להעריך עד כמה השולח מוכשר competent)) ועד כמה הוא ידידותי (warm). חלק מההודעות נגעו לענייני עבודה פורמאליים וחלק היו קשורות לעבודה אבל נגעו יותר לעניינים לא פורמאליים – כמו הזמנה למסיבה הקשורה למקום העבודה, לדוגמא. טקסטים דומים ניתנו לנבדקים שונים כשבחלק מהם יש ובחלק אין סמיילי ובחלק מהם יש תמונה של השולח כשהוא מחייך ובחלק כשהוא אינו מחייך. בדוא"ל שלא כלל תמונה אי אפשר היה לקבוע את המגדר של השולח.
מהממצאים עולה כי במקרה שצורפה תמונה – כאשר השולח חייך הוא נתפס כמוכשר וידידותי יותר, כשלדברי החוקרים, דפוס דומה מתרחש באינטראקציית פנים מול פנים. לעומת זאת, כאשר ההודעה הכילה סמיילי והייתה קשורה לענייני העבודה הפורמאליים, נמצא כי השולח נתפס כפחות מוכשר, כשהסמיילי לא גרם להבדל בהערכה של הידידותיות. כאשר ההתכתבות נגעה לנושאים בלתי פורמאליים, הסמיילי גרם לעובד החדש להיתפס כיותר ידידותי אך לא השפיעה על הערכה של יכולת.
עוד נמצא כי כאשר המשתתפים התבקשו לענות לאותו מייל בנושאים פורמאליים, הם ענו באופן מפורט יותר ושיתפו יותר בתכנים כאשר הדוא"ל לא כלל סמיילי. כאשר בקשו החוקרים לבדוק את השפעת הוספת הסמיילי על זיהוי מגדר הכותב נמצא כי בטקסטים עם סמיילי הכותב זוהה בשכיחות גבוהה יותר כאשה אך להערכה של המגדר לא הייתה השפעה על תפיסת היכולת והידידותיות.
"למרות שיש הנחה שהסמיילי הוא החיוך הווירטואלי , ממצאי המחקר מראים שבכל הקשור בעולם העבודה ולכל הפחות ב'מפגש' ראשוני – אין כך הדבר. כנראה שנכון לעכשיו, הסמיילי יכול להיות תחליף לחיוך רק כאשר אתם מכירים היטב את האדם השני, אולם בכל הנוגע לאינטראקציה ראשונית, כדאי להימנע משימוש בסמיילי ללא קשר לגיל או מגדר", סיכמו החוקרים.
