ללמוד באוניברסיטת חיפה

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה הצליח לפענח את הקוד המולקולארי שמאפשר לחלבונים לתקשר באופן ספציפי עם חלבונים אחרים, כחלק משרשראות של תקשורת תאית. אחת המשמעויות של המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal Of Molecular Biology, היא שההבנה כיצד לתקשר באופן פרטני עם חלבון בודד תאפשר פיתוח תרופות עם פחות תופעות לוואי בשלל מחלות כמו סרטן, מחלות לב ועוד. "אחת הבעיות בפיתוח תרופות היא שתרופה מפעילה לא רק את התהליך שרצינו, אלא גם תהליכים נוספים שלא רצינו להפעיל, ובכך הנזק גדול מהתועלת. הממצא שלנו משפר את היכולת שלנו למצוא בעתיד את הדרך להפעיל בכל פעם אך ורק את החלבונים...

בעת שחרור של מטופלים מאשפוז, פעולות פשוטות כמו העברת ההסברים בשפת האם של המאושפז יכולות להקטין בכמעט 50% את הסיכון לאשפוז חוזר, כך עולה ממחקר חדש שנערך  בשיתוף אוניברסיטת חיפה, מכון כללית למחקר ולמרכז הרפואי רביןופורסם בכתב העת היוקרתי BMJ Quality & Safety. "אשפוזים חוזרים הם בעיה קשה – בוודאי למטופלים עצמם, שמוצאים עצמם שוב באשפוז, ולמערכת הבריאות בכלל. במחקר הנוכחי הראנו שדרך מספר פעולות פשוטות אפשר להקטין בצורה משמעותית את התופעה", אמרה פרופ' אפרת שדמי מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה ומחלקת תכנון מדיניות בכללית, מעורכות במחקר.

מחקר חדש באוניברסיטה מצא כי קיפוד הים בונה את השלד שלו בצורה דומה לדרך שבה יונקים ובעלי חוליות אחרים מפתחים את מערכת הדם שלהם. המשמעות: לפני כחמש מאות וחמישים מיליון שנים, קיפוד הים, יחד עם מינים נוספים בקבוצת קווצי העור, ביצעו שינוי ב"תוכנית" הגנטית לבניית כלי דם והפכו אותה לתוכנית לבניית שלד על בסיס סידן. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי PNAS. "יותר קל לשנות תוכנית קיימת מאשר לבנות תוכנית גנטית חדשה לגמרי. התיאוריה המקובלת מדברת על כך שכל מערכה של בעלי חיים פיתחה באופן עצמאי את הדרך שלה לקחת מינרליים מהסביבה כדי לבנות שלד ואין 'אב קדמון' שפיתח...