זה נראה כמו דבר שבשגרה, כשבשבועות האחרונים החדשות נפתחות בדיווחים אימתניים על שריפות ענק במדינה. בין אם מהצתות ובין אם ממשבר האקלים, אין ספק שמדובר בבעיה גדולה שלצערנו נראה שאין לה מענה כיום, ואין מרכז אחד המאגד את הידע, הניסיון והמומחים לקידום מוכנות ותגובה לשריפות.

בדיוק בשביל זה הוקם באוניברסיטת חיפה מיזם “אש-כול”, ע”י ד”ר כרמית רפפורט מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה ועו”ד אילן זמלר, שמהווה מרכז ידע, מחקר וחינוך לניהול סיכוני אש, הפועל כזירה לשיתוף פעולה בין חוקרים, אנשי מקצוע, מקבלי החלטות, קהילות והציבור, תוך פיתוח והנגשת ידע מדעי ומעשי לצמצום נזקי שריפות. המרכז מסייע בבניית תהליכים מותאמים להתחדשות קהילתית, סביבתית וכלכלית, וישמש גשר בין הממשל, המומחים והציבור.

“הקמת מרכז אש-כול נולדה מאהבה עמוקה לארץ ותחושת אחריות לגורלה”, מספרת רפפורט, ראש אשכול העשרה “סביבה וקיימות” באוניברסיטת חיפה. “בעידן של שינויי אקלים מואצים, ברור ששריפות ואירועי חירום אקלימיים הפכו לאיום ממשי על חיי אדם, איכות החיים והמערכות האקולוגיות שעליהן כולנו נשענים”.

מה הוביל אתכם להקים את מרכז “אש-כול”?
“השריפות שפרצו בסוף אפריל 2023 והובילו לשריפת מעל 25,000 דונם – כולל שריפת ענק בהרי ירושלים שגרמה לפינוי יישובים, חסימות כבישים וגיוס כלל כוחות החירום – המחישו את חומרת המצב ואת הדחיפות לפעול. הבנו שחסרה מסגרת אחת שמרכזת את כל הידע, הניסיון והכלים הקיימים בתחום. מרכז ‘אש-כול’ הוקם בדיוק כדי לתת מענה לצורך הזה – לאחד ידע, להנגיש אותו, לחבר בין מגזרים ולבנות תשתיות שישפרו את ההיערכות והתגובה. המרכז יאפשר שיתוף פעולה בין חוקרים, אנשי מקצוע, קובעי מדיניות וקהילות – מתוך מטרה לחזק את החוסן הלאומי ולהתמודד עם אתגרי האקלים של העשורים הקרובים”.

איך הרקע המקצועי שלך תורם לחזון המיזם?
“אני עוסקת כבר שנים במחקר ובהוראה בתחום ניהול אסונות והיערכות למצבי חירום, עם דגש על הבנת התנהגות הציבור, תקשורת במצבי חירום, וקבלת החלטות תחת לחץ. כראש התוכנית לתואר שני בניהול אזורי אסון באוניברסיטת חיפה, וכקצינת התנהגות אוכלוסיה פעילה במילואים בפיקוד העורף, אני משלבת בין מחקר תיאורטי לעבודת ה”שטח”. הובלתי מחקרים מדיניים ויישומיים, בארץ ובחו”ל, ופרויקטים כמו קידום מוכנות באוכלוסיות מגוונות וניהול משברים בתיירות.

עו”ד אילן זמלר, השותף למיזם, שימש בתפקידים שונים בשירות המדינה ובמערך הכבאות וההצלה, ומומחה בתחומי סביבה, רגולציה, משפט ומדיניות. כיום הוא עוסק בייעוץ, מחקר וחדשנות בעולמות הכבאות והצלה. בנוסף, הוא מתנדב בתחום הכבאות והצלה ומשתף פעולה עם גורמים מקצועיים למען בטיחות הציבור והסביבה. מרחיב: “החיבור בינינו מאפשר למרכז אש-כול לבנות פתרונות אמיתיים – שמבוססים על מדע, מחקר וניסיון מהשטח – ולתרגם אותם לשיפור מערכתי בשטח, למען כולנו”.

לא רק כיבוי אש

הוא נשמע כמו מיזם שעוסק רק בכבאות של האש, אבל זמלר מחדד ואומר שזה לא רק עניין של כבאות, אלא עניין שנוגע לחיים, לבריאות, לסביבה ולביטחון הלאומי. “בישראל, מדובר באיום הולך וגדל, אבל הידע והניסיון הקיימים מפוזרים בין גופים רבים – דבר שמקשה מאוד על פעולה מתואמת ויעילה בזמן אמת”, הוא מסביר, “מרכז ‘אש-כול’, שהוקם באוניברסיטת חיפה – עיר שכבר חוותה נזקי שריפות, כולל פינוי האוניברסיטה ב-2016 – נועד לרכז את כל הידע הזה במקום אחד, לטפח שיתופי פעולה בין גורמים מקצועיים ולייצר סביבה חינוכית”, ורפפורט מוסיפה, “אנחנו לומדים גם מהעולם, למשל מקליפורניה בארה”ב, שם רואים את החשיבות הקריטית של תיאום בין רשויות, תקשורת עם הציבור ומחקר יישומי”.

רפפורט וזמלר שמים דגש על אחת מהבעיות הגדולות ביותר והיא הפיצול. “אין מקום אחד שמאגד את הידע, הכלים, הניסיון והאנשים שעוסקים בתחום” אומרת רפפורט, “הרבה גורמים עוסקים בנושאי אש ושריפות אך אין גוף אחד שאליו יכולים להגיע קהלים שונים על מנת ללמוד, לחקור, להתפתח, למצוא ולפרסם פתרונות, וזה בדיוק מה שאנחנו באים לתקן. המטרה שלנו היא ליצור סביבה אחת – חוקרת, מלמדת ולומדת – שתאפשר פעולה משותפת של כולם: חוקרים, רשויות, קהילות ויזמים. נרכז מידע ממגוון תחומים: אקלים, תכנון עירוני, תקשורת סיכונים, חישה מרחוק ועוד. נשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי להפוך את הידע הזה לכלי יישומי, ונעביר אותו גם לציבור – דרך הדרכות, קמפיינים חינוכיים ותוכניות מוכנות”.

השריפה בחיפה, 2016

אילו כלים ומידע תציעו לציבור באתר המרכז?
זמלר: “אנחנו מתכננים להקים אתר אינטרנט אשר ישמש כמרכז ידע דיגיטלי, עדכני ונגיש לציבור הרחב. נפרסם בו מידע על מניעת שריפות, היערכות נכונה, התמודדות עם מצבי חירום אקלימיים ועוד. נשלב סרטונים, הדמיות וכלים לימודיים שיתאימו לכל הגילאים – ילדים, משפחות, קהילות, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות. המטרה היא להפוך ידע תיאורטי לכלים מעשיים, לחזק את המוכנות של הציבור ולתמוך בכוחות החירום כשנדרש”.

אילו שינויים אתם מקווים לראות בטווח הקצר והארוך?
רפפורט: “אנחנו פועלים להשפיע בשלושה מישורים: שיפור המוכנות: גם של הרשויות וגם של הציבור הרחב. שיפור קבלת החלטות: נעמיד לרשות קובעי המדיניות, נתונים, ניתוחים ותובנות שיכולים לשפר תגובה. העלאת מודעות: דרך חינוך, הסברה ופעילות קהילתית – נחזק את תחושת השייכות והאחריות, ונקדם את נושא מניעת השריפות”.

אנחנו רגע לפני ל”ג בעומר, מה הסיכון הייחודי שמזהה המרכז סביב מדורות ל”ג בעומר?
רפפורט: “ל”ג בעומר הוא חג אהוב, אבל הוא גם מזמן סיכונים גדולים – לשריפות, לזיהום אוויר, ולפגיעות בגוף, ברכוש ובסביבה. במיוחד בתקופה של מזג אוויר חם ויבש, ההשלכות יכולות להיות הרות אסון. מרכז ‘אש-כול’ יפעל להנגיש לציבור מידע מעודכן ורלוונטי שיאפשר את המסורת באופן בטוח”.

לסיום, מה ההמלצות שלכם למשפחות לקראת ל”ג בעומר?
זמלר: “ההמלצה הכי חשובה: יש להישמע להנחיות רשות הכבאות והרשויות המקומיות. אם מותר להדליק מדורות – לעשות זאת רק באזורים מוסדרים, ותמיד בהשגחת מבוגר. בכל סימן של סכנה – לא להסס ולהזעיק עזרה”.